goodbye my friend

התחיל החופש,עברו הבגרויות שלי השנה (שניים במספר).

הכל אמור להיות טוב ויפה אבל האמת שאני עוברת מאז שאני קטנה תהפוכות נפשיות שאנשים בגילי לא חווים כל יום.

אני יודעת שהבלוג הזה אמור להיות בלוג אופנה, לשעשע אתכן,להראות טרנדים,מה לבשתי אבל משום מה תמיד כל הבלוגים שפתחתי אי פעם לא צלחו הישג כלשהו.

תמיד אותה תחושה רודפת אותי,את לא שווה את זה שישאירו לך תגובות ,גם אחרי שאת מתאמצת ומשקיעה ,אוויר.

העצב העיקרי שלי כרגע הוא המוות של הכלב שלי,גורי ,הוא נפטר אתמול מגידול סרטני שהפך את חודשיו האחרונים בשבילו ובשבילינו סיוט.הוא נפטר בערך בשעה 17:30 ומאוד קשה לי עכשיו בלעדיו.

הוא היה עימי במשך 10 וחצי שנים בערך (עוד מספר ימים זה היה חצי שנה בדיוק),הוא היה חבר הכי טוב ,אח גדול כזה למרות שזה לא הגיוני (שנה ראשונה של כלב נחשבת כ-18 שנה בשנות אדם ולא 7 לפי מה שכולם חושבים,כך אמר לנו הוטרינר).

אני גדלתי איתו,אני רגילה תמיד שאני חוזרת הביתה והוא קופץ ורץ בבית בשמחה כזאת,שתמיד אם אני בוכה הוא היה יודע שהוא צריך להיות שם ולתמוך,תמיד הוא היה קופץ ומשתולל כשהיו מוצאים אותו,תמיד היה נובח אם מישהו צלצל באינטרקום או בדלת,עשה את עבודתו נאמנה.

הוא עזר לי ברגעים הקשים,כשלמדתי למתכונת ולבגרות בהיסטוריה וידעתי שאני חייבת ללמוד עם מישהו כי ככה אני לומדת הכי טוב,לקחתי אותו ולמדתי איתו,אז לומר שהוא היה כלב משכיל.